שאלשהופנתה לד"ר אילן טל דרך האתר-
האם אנשים הסובלים ממאניה דפרסיה יכולים לנהל חיים כמו כל אחד אחר-
מאניה דפרסיה (בי פולאר) הנה מצב נפשי שהמרכיב הגנטי שלו חזק ופעמים רבות הוא רץ במשפחות. בניגוד לחלק מהמצבים הנפשיים האחרים, במאניה דפרסיה, יש תרופות המיועדות באופן ספציפי לא רק לטיפול, אלא גם למניעה, ומייד ההסבר. מאניה דפרסיה כשמה היא מצב של אירועים חוזרים- דכאוניים או מאניים (לפעמים שניהם ביחד, מצב מורכב ויוצא דופן) כאשר בין ההתקפים למעשה לא אמורים להיות סימנים כלשהם. ממש כמו אסתמה, שבין התקפי קוצר הנשימה, אין סימנים כלשהם לבעיה. כאשר מוםפיעה אירוע כמובן, שהמטרה הראשונית היא לאזן ולטפל באירוע. אך היתרון הגדול הוא שמכיוון שיש לנו טיפול תרופתי שמונע את האירוע הבא, הרי שבהתאמה נכונה של הטיפול אדם אמור להיות נטול התקפים ולפיכך לנהל את חייו. כלומר, לא רק לתפקד באופן תקין, אלא גם להיות נטול סימנים כלשהם. עם זאת, קיימות בעיות רבות בכל הקשור לטיפול זה.
1. נטילת הטיפול- פעמים רבות שאנשים מרגיישם טוב, במיוחד שנים לאחר האירוע האחרון, אין הם חשים צורך לקחת את הטיפול המונע והם מתחילים לשכוח או להפסיק לקחת את הטיפול בהדרגה.
הפסקת הטיפול הזאת הרבה פעמים מביאה בספו של דבר להופעה של אירוע כלשהו אך לפעמים, שנים אחר כך שכן גם ככה עוברות שנים בין אירוע אחד למשנהו. הבעיה היא שכשמופיע אירוע נוסף הוא בדרך קשה יותר מקודמו ויכול להיות הרסני.
2. תופעות לוואי- תרופות שניתנות לאיזון במצב הרוח לעיתים מלוות בצתופעות לוואי שעלולות להיות בלתי נסבלות עבור המטופל ולא קיימות הרבה תרופות שמונעות כראוי את ההתקפים. ונוצר שיווי משקל עד כמה משתלם ליטול תרופה ולסבול מתוםפעת לוואי לעומת לקחת את הסיכון להתקפים. כמובן שככל שההתקפים קשים יותר עדיף להמנע מהם בכל מחיר. בכל מקרה חשוב וכדאי להוועץ עם איש מקצוע כדי להיות מסוגלים לעשות החלטה בהתאם גם לידע הקיים באופן כללי וגם להתייחסות הספציפית למצב שאדם מסוים סובל ממשהו מסוים.
