ההיסטוריה של הסכיזופרניה:
הפרעות עם סימפטומים דמויי-פסיכוזה תוארו במשך מאות שנים. בנוסף טקסטים רפואיים שנמצאו בעולם העתיק מעידים על כך שפסיכוזה הייתה קיימת בכל התרבויות.
- 1860- בנדיקט מורל (Morel)- התיעוד הרפואי הראשון שאנו מכירים של סכיזופרניה נכתב על ידי בנדיקט שהיה פסיכיאטר בלגי. הוא תיאר תמונה קלינית של הדרדרות קוגניטיבית והסתגרות חברתית של נער מבריק בן ככל הנראה היה לאותו נער סכיזופרניה. הוא קרא לזה ."דמניס פרקוקס". דמנציה- התנוונות מוחית פרה- מוקדמת (כי בדרך כל זה קורה בזקנה). לשם הזה יש משמעות אנטומית- התנוונות של המוח שכוללת ירידה בכמות התאים ופגיעה בתפקוד התאים.
- 1878- קרפלין- "דמנציה פרקוקס" (Dementia praecox)- הראשון שהציע שיטת סיווג. הוא התחיל לסווג מחלות בעוד שבנדיקט עשה תיאור מקרה. קפלין לעומת זאת תיאר וסיווג כל מני מחלות וביניהן הדמניס פרקסוס של בנדיקט. הוא שינה את השם לדמנציה פרקסוס אך הוא התכוון לאותו דבר. בגלל שהוא תיאר כל מני הפרעות נפשיות הוא היה הראשון שהבחין בין מחלה זו למאניה למשל.
בשנות ה- 1,870, הרופא הגרמני אוואלד הקר (Ewald Hecker) התייחס לדעת/נפש (mind) לא ממושמעת וטיפשית כ"הבפרניה" ("Hebephrenia"), על שם אלת הנעורים והאיוולת היוונית, הבה (Hebe). בשנת 1870, הרופא הגרמני, קרל לודוויג קאלבום (Karl Ludwig Kahlbaum), השתמש במונחים פרנואיד- הרעיון שמישהו הרגיש שהוא או היא נמצאים בסכנה, וקטטוני-נוקשות שרירים, דמוית בובת ראווה, הקשורות לתנוחות יציבה חריגות. בשנת 1878, אמיל קרפלין (Emil Kraepelin) שילב את ההפרעות השונות הללו לישות מחלה אחת, שאותה הוא כינה בשם דמנציה פרקוקס (dementia praecox) או דמנציה בעלת התחלה מוקדמת (dementia of early onset). המונח מוקדמת (early) התייחס לעובדה שסכיזופרניה התפתחה בשלב מוקדם בחיים, במקום ההידרדרות של פונקציות נפשיות המלוות דמנציה של זקנה. קרפלין ביסס את מה שאנו מכנים היום בשם סכיזופרניה כהפרעה שמתפרצת בבגרות המוקדמת, מראה התקדמות כרונית מדרדרת ושתוצאותיה מתבטאים בליקויים נרחבים
בתפקודים המנטליים לאורך תוחלת החיים. קרפלין הציע שקיימים ארבעה תתי-סוגים של דמנציה פרקוקס. הראשון היה הסוג הפשוט (simple type), שאופיין בהידרדרות איטית יחד עם נסיגה חברתית ואפתיה. הסוג השני היה פרנואידי (paranoid), שאופיין בפחד מרדיפה. הסוג השלישי היה קשור להבפרניה (hebephrenic) ואופיין במופעים דמויי-מאניה. הסוג הרביעי היה קטטוניה (catatonia), שאופיין בהיעדר תנועה. קרפלין הבדיל את הדמנציה פרקוקס ממה שכונה, על-ידי פאלרה (Falret) בשנת 1850, שיגעון מחזורי (folie circulaire). קרפלין התייחס לשיגעון המחזורי כשיגעון מאני-דפרסיבי (manic-depressive). כך, קרפלין ביסס את המאניה-דפרסיה, שהיום מכונה בשם הפרעה דו-קוטבית, כקטגוריה נפרדת מסכיזופרניה.
בלוילר:
הראשון שתבע את המונח "סכיזופרניה". היא שינה את השם כי הוא טען שהשם מטעה- שלא מדובר בהתנוונות מוחית אלא מדובר בהפרעה שהשורשים שלה הם ביולוגיים במוח. הוא ממש התקרב לאבחנה שיש לנו היום על סכיזופרניה- בעיה בוויסות של חומרים במוח בגלל בלוטות שלא מתפקדות כמו שצריך. הוא טען שיש לחפש תרופה ביו-כימית שתאזן את החומרים במוח. מדובר על טענה שנאמרה לפני כמה מאות שנים ולכן זו טענה מרחיקת לכת. הוא קרה למחלה- סכיזופרניה- סכיזו- שסע, פיצול. פרנייה- נפש. זה בעצם נפש משוסעת. הוא אמר שעיקר ההפרעה היא פגיעה בארגון, פיצול של תהליכים מנטליים קוגניטיביים. חוסר לכידות של הנפש והתודעה. תהליכים של חשיבה, רגש ותפיסה מתפרקים. היום נהוג להוסיף את הפיצול מהמציאות- האדם מפוצל ומנותק מהמציאות של העולם בחוץ. בלוילר היה ביקורתי כלפי המונח דמנציה פרקוקס והציע שלא קיימת סכיזופרניה יחידה, אלא מספר של הפרעות שונות או סכיזופרניות, שהן בעלות אטיולוגיות ופרוגנוזות שונות. בלוליר תיאר את "ארבעת ה-A של הסכיזופרניה": (חלקם רלוונטיים ואנו מתייחסים אליהם עוד היום וחלקם לא)
- Ambivalence– אמביוולנטיות- פגיעה בתהליכי קבלת החלטות כתוצאה מהתערערות או התפרקות של תחושת העצמי "self".
- Associations– פגיעה בתהליכים של אסוציאציות- החשיבה האסוציאטיבית או מה שהיום קוראים לו רפיון אסוציאטיבי- החשיבה הנודדת מאסוציאציה אחת לאחרת כאילו האדם לא מצליח לנווט את החשיבה שלו. מדובר ברפיון או חוסר יכולת לחשוב בצורה לוגית.
- Affect– צמצום המופע הגלוי של הרגש. מתואר בדרך כלל כשטוח- לא מגוון. למשל טון דיבור מונוטוני, הבעת פנים אדישה. האפקט שטוח ולא תואם לסיטואציה ולמה שקורה לאדם בפנים. זה לאו דווקא אמר שאין חוויה רגשית אלא שיש בעיה בהבעה רגשית.
- Autism– אוטיזם. הוא התייחס להתכנסות, ההסתגרות והנסיגה מהחברה, מהיחסים הבין- אישיים, החברה והתפקוד. התכנסות לתוך העולם הפנימי. הוא קרא לזה אוטיזם.
**אל ארבעת ה- A הללו הצטרפו A נוספים:–Alogia, Avolition, Anhedonia שהם תסמינים שליליים. ונדבר עליהם בהרחבה בהמשך.
