בשנות ה-1,950, ה- DSM הוצג והוא תיאר פסיכוזה במונחים נרחבים וכהפרעה שמסתכמת בליקויים

תפקודיים חמורים. סכיזופרניה הובדלה מהפרעות אורגניות, כמו הפרעות נוירו-קוגניטיביות (דמנציה), שעשויות

להפיק התנהגויות פסיכוטיות. עד פרסומו של ה- DSM-III, סכיזופרניה הוגדרה על-ידי קריטריונים מפורשים יותר.

ב- DSM-IV וב- DSM-IV-TR, הקריטריונים של סכיזופרניה הורחבו. זה הפך את הקריטריונים האבחוניים, שהיו

בשימוש בארה"ב לפי ה- DSM ובאירופה לפי מערכת ה- ICD, ליותר דומים, ובכך להפחתה בשיעורי האבחנה

המבדלת בשתי היבשות. הטקסט המתוקן של המהדורה הרביעית של ה-DSM וה-DSM-5 פירטו תהליך רב-רמות לאבחון של סכיזופרניה. הרמה הראשונה היא סימפטומים, הכוללים דלוזיות, הלוצינציות או דיבור לא מאורגן. לפחות אחד מאלה חייב להיות נוכח. נוסף לכך, התנהגויות פסיכו-מוטוריות אבנורמליות, כמו קטטוניה, וסימפטומים שליליים, כמו חוסר רצון או היעדר עיבוד חברתי, עשויים גם הם להיות נוכחים. הרמה השנייה היא תפקוד. ירידה בתפקוד בתחומים של עבודה, יחסים בינאישיים ו/או טיפוח- עצמי יכולים להיות נוכחים. הרמה השלישית היא משך הזמן, לפיה הנוכחות של הסימפטומים החיוביים או השליליים צריכים להיות קיימים במשך 6 חודשים, מתוכם לפחות חודש אחד צריך לכלול סימפטומים חיוביים. הרמות האחרונות עוצבו במטרה לשלול סימפטומים דמויי-פסיכוזה שעשויים להימצא בהפרעות אחרות, כמו במאניה או דיכאון, או שקשורים למצבים רפואיים ספציפיים, כמו שימוש בסמים.

 

חלוקה לתסמינים חיוביים ושליליים:

זו חלוקה די ישנה שתבע ג'קסון שהיה חוקר ונוירולוג אנגלי. ג'קסון ראה בסימפטומים החיוביים כמשקפים היעדר בקרה קורטיקלית גבוהה על תהליכי מוח פרימיטיביים יותר. סימפטומים שליליים, מצד שני, היו עבורו תוצאה של אובדן תפקוד- מה שהיום נכנה כרשת דיספונקציונלית של המוח.

 

תסמינים חיוביים-

תוספת למלאי הנורמלי של החוויות וההתנסויות האנושיות. לכן זה נקרא חיובי.

  • הלוצינציות
  • דלוזיות
  • דיבור בלתי מאורגן
  • התנהגות בלתי מאורגנת (קטטוניה היא חלק מההתנהגות הבלתי מאורגנת, ירידה או עלייה בתנועתיות, אך קטטוניה שייכת לתסמינים החיוביים).

 

תסמינים שליליים

חסר, דברים שהאדם שסובל מסכיזופרניה לא מצליח לעשות ולחוות, לכן זה נקרא חיובי.

  • אפקט שטוח והיעדר הבעה רגשית
  • אבוליציה- ירידה במוטיבציה.
  • נסיגה חברתית

 

 

ד"ר אילן טל        עמותת אנוש

Il Lovegra è un farmaco specifico per le donne che serve a risolvere problemi legati alla mancanza di desiderio sessuale. Questo medicinale funziona aumentando il flusso sanguigno verso i genitali, stimolando in questo modo l'eccitazione sessuale. Molto simile al Viagra, il Lovegra ha come principio attivo il sildenafil. Come per tutti gli altri farmaci, l'uso di Lovegra dovrebbe sempre essere supervisionato da un professionista sanitario. Per ulteriori informazioni, consultate istitutodellalito.it.

 

Share →